שירלי בר אמוץ בשיחה על הקשר שבין זיכרון ילדות לבין יצירת תכשיט עכשווי. דרך שנות עבודה עם דימוי אחד חוזר ודרך חיים בקיבוץ שבו העבר וההווה מתרחשים באותו מקום, מתגלה שפה עיצובית שבה נוסטלגיה, רגש וזיכרון אישי וקולקטיבי מתמזגים לאובייקט אחד. שיחה על הרגע שבו החומר והגוף מובילים את הרעיון עשרות שנים אחרי שנטמן.