פרופ' דגנית שטרן שוקן, מייסדת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר, בשיחה על צורפות כשפה של סימנים שיוצרת משמעות, ובקריאת תכשיט פעולה של ריכוז והשתהות הדומה לקריאת שירה. היא מתארת את המעבר מערך החומר לערך התוכן, ואת הטקסט שהופך אצלה לאבן טובה. היא מדברת על הגוף כטריטוריה ועל התכשיט כ"גדר ושער" שגם כובל וגם מייפה. היא בוחנת כיצד יוצרים אמנות פוליטית שאינה מגויסת ואינה קיטש, כאשר האתגר האמיתי אינו לבטא את הפוליטי אלא לבטא את היופי בתוך מציאות של מלחמה.