ענת גולן בשיחה על תכשיט כאמצעי תקשורת, על אובייקט שנועד לשאת מסר, לעורר שאלות ולפעמים גם פרובוקציה. דרך שימוש חכם בסמלים מוכרים, בהומור ואירוניה, היא בונה על זיכרון קולקטיבי ישראלי כחומר גלם עיצובי ועל שפה אסתטית ייחודית. שיחה על מחקר קונספטואלי שקודם ליצירה, על יודאיקה כשדה המאתגר חדשנות ועל תערוכה שנוצרה לפני השביעי באוקטובר ומצאה את עצמה כרלוונטית יותר ממה שציפתה.