שיחה עם מיכל בר און שיש על היחס בין שורשים, נוף וזיכרון ילדות לבין שפת עיצוב עכשווית. מתוך ילדות בקיבוץ וערכי שיתוף, עבודת אדמה, וצניעות שעומדת בסתירה לכל קישוט, צמחה עשייה שבה יונים, חצבים וזבובים הופכים למוטיבים שנושאים משמעות מעבר לדקורציה. שיחה על טכניקות עתיקות ועדינות כמו אמייל ופיליגרן, על בחירה מודעת ליצור תכשיט לקיר ולא לגוף, ועל השאלה כיצד עשייה מקומית ואישית עד כאב מצליחה לדבר בשפה בינלאומית.